חוזרים לשיר האומץ

בימים אלו אני קוראת את הספר "חשוב והתעשר" של נפוליון היל הספר מדבר על הדרך המוגדרת להפיכת מחשבה ואמונה למציאות. כשראיתי את הספר במציאות לראשונה, בחנות הספרים, קניתי אותו אבל בליבי סירבתי קרוא בו. הכריכה שלו נראתה לי פשוט נוראית. לא יכולתי לשאת את המחשבה שזו הכריכה של הספר שישנה את חיי. על הספר שמעתי מבחור שאני עוקבת אחר ההצלחה שלו די הרבה זמן ומשמש לי כהשראה. בתחילה הורדתי גרסה מוקלטת של הספר מהאינטרנט כקובצי שמע ומאוד נהניתי להאזין לבחור הכריזמטי מקריא את הספר באזניי (מאוד מפנק..). במהלך ההאזנה החלטתי שאני רוצה את הספר בידיים, שהתכנים חשובים מכדי להבין אותם חלקית, שאני רוצה לגעת בדפים, לקשקש עליהם תבנות וכל מה שיוצא בזה.

נחזור לכריכה.

אני יודעת שהרעיון של הספר, שפוגש אותי בנקודה המושלמת בחיי, הוא- חשוב ותגשים.

מחשבות הופכות למציאות אם חושבים אות נכון.

לא נראה לי מתאים (נראה מעליב אפילו) שהמחשבות הובות שלי יתבטאו בכריכת ספר המציגה גוף אדם כשבמקום ראש מונחת על כתפיו נורה שבתוכה סימן של $.

גרידי משהו...

החלפתי את התמונה בעיצוב פוטושופ של החיים שאני רוצה שיהיו לי. הבית, השטח, הזוגיות, בעלי החיים. תמונה שכשאני מביה בה משתקף בראשי סיפור שלם, חלום, חזון.

זה נראה לי מתאים הרבה יותר, ובאמת נעים היה לי לפתוח את הספר ולהתחיל לקרוא בו.

תוך כדי קריאה נתקלתי בעמוד שמכיל שיר. הלב שלי קפץ כשקראתי את המילה הראשונה בו.

ממש כמו לפגוש ישראלי כשאני בלפלנד, ארץ הקרח, כך חשתי כשפגשתי גרסה מעוותת של שיר האומץ של קיפלינג.

למה מעוותת. כי היא לא כמו זו שאני מכירה, לא כמו הגרסה שרצה לי בראש שעות אחר מכן..

אני קוראת ספר שנכתב במקור בשנת 1937, כמה נפלא היה להבין שזה באמת הספר בשבילי כשפגשתי את השיר איתו פתחתי את הבלוג, סוג של שעון מעורר שהעיר אצלי את הרצון לכתוב, להעלות על המקלדת את התחושות שאני מעלה בדמיון, ולהוכיח לכולם שזה אשרי, שדברים טובים קורים.

עדכונים בהמשך..

התמונה נלקחה מהאתר: http://thinkshopblog.files.wordpress.com