הילדים שלי

חלק אינטגרלי מהחלום אלו הילדים. עליהם אני "מלבישה" את האווירה, הריחות, התחושות והאושר המאפיין את הצעד הבא בחיינו. אני יכולה לקלות לראות ברוחי ילדה בלונדינית וילד אינדיאני רצים אחרי תרנגולות בלול, משחקים תופסת בין חזירונים ומתפלשים בדשא הרך. חוזרים הביתה לקראת הצהריים עם סימני קרב מרוחים על הלחיים וחיוך מלא שיניים צחורות והוקרת תודה כשהם מושיטים ידיים כדי לקבל את כוס הלימונדה שאני מגישה להם.
הכל כל כך יפה, האישה, הבית, השכנים, הרכב, השפע, האושר, הכל יחד יוצר אצלי תמונה מציאותית מרהיבה ביופייה. לקראת הקיץ אנחנו יושבים על שפת הבריכה בחוץ, משכשכים רגלים יחפות כי קריר מכדי להיכנס פנימה.
אני בטוחה בבית שלנו, בחיים החדשים, בתקווה שאלו החיים שילוו אותנו ויפסיקו את הנדודים. "נדודים" זה מונח רגיש כיוון שבכל מקום אליו הגענו, נעצנו יתד והחלטנו שזהו, פה אנחנו רוצות לחיות, להקים משפחה. הרי מה שזמני הוא הכי קבוע. ואני רוצה שהקבע שלי יהיה מתוך בחירה ולא מתוך הסתגלות למצב קיים. כך גם נכנסים בילדים לתמונה.
כמה עובדות:
1. אני רוצה ילדים
2. הילדים שלנו יגדלו במקום אחד ולא תוך נדודים אל חיים טובים יותר
3. משמע, שרק כשנגיע לארץ המובטחת, ניצור ילדים.

זה למה אני שואפת לתקוע באדמה את הדגל שעליו יתנוססו בגאון שני ארנבים, פרי עטה, וסביב הדגל הזה לרקום את חיינו.
אתמול ראיתי את הבית הראשון הרציני, ועכשיו נשאר לוודא שניתן יהיה לשכור אותו טרם רכישה.
אני יודעת בכל הלב שלי ומצפה לסכום הכסף שיגיע בקרוב, וממנו נרכוש את הבעת. אלוהים פשוט מסדר הכל כדי שיהיה אפשרי עבורנו, הוא פותח דלתות שמאחוריהן נמצאות השאיפות שלנו, זה מדהים. כל כך הרבה דברים קרו מאז שהצטרפנו לצוות של אלוהים..
תערוכת כלבים בסלובניה, בתים בפולין, סכומי כסף שמגיעים אלינו בדואר, המחאות וזיכויים. זה מדהים..
אני לא מספיקה לסיים משפט על כמה שכסף זה דבר שאינו מוגבל, וכבר מפתיעה אותי ההודעה של "את זכאית לקבל את סכום הכסף X שדיברנו עליו.." ואני לא זכרתי בכלל שדיברתי על איזה סכום. זה מה שנקרה, מגניב :)

אז בעצם מול מה אני עומדת?

כסף- כבר כאן (בהתחדשות מתמדת)

אהבה- יש
ילדים- בתהליך יצירה
אושר- יש
בריאות- יש
שפע- יש
בית- בתהליך בחירה


מה עוד אדם צריך?